ו"ע 65181-07-21

תקציר

הערעור מתייחס להתנגדות המערערת להחלטת המשיב, מינהל מיסוי מקרקעין, להטיל עליה מס רכישה בסך 10,995,000 ₪, בקשר עם עסקה לרכישת מקרקעין. לטענת המערערת, היה מקום לחשב את מס הרכישה על סך של 25,000,000 ₪ מתוך הסכום הכולל ששולם בגין העסקה, המסתכם בסך 305,000,000 ₪, שכן עמדתה היא כי רכשה זכות שימוש נפרדת בנכס הנרכש, ולא בנכס כולו. זכות השימוש מתייחסת לשימוש במתקני הספא בבניין מול הנכס הנרכש. המערערת טענה כי יש להחריג את התמורה בגין זכות השימוש מבסיס מס הרכישה, שכן היא מהווה עסקה נפרדת לרכישת זכות שאינה זכות במקרקעין. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לראות את העסקה בכללותה, כעסקה כוללת לרכישת זכויות במקרקעין, לרבות זכות השימוש, ועל כן יש לחייב במס את מלוא הסכום ששולם בעסקה. הוועדה בחנה את הפסיקה בנושא ומצאה כי בית המשפט העליון אימץ גישה הבוחנת את מהותה הכלכלית של העסקה. לפי גישה זו, אסור להפריד באופן מלאכותי בין מרכיבי העסקה. בנוסף, מצאה הוועדה כי העובדות והנסיבות של המקרה הנוכחי מצביעות על כך שיש לראות את העסקה בכללותה וכי זכות השימוש היא חלק בלתי נפרד מהזכויות במקרקעין. לפיכך, הערעור נדחה. המערער חויב בתשלום הוצאות ואגרות בסך 40,000 ₪.