ת"א 2155/08

תקציר

התובעים, שהיגרו מארה"ב, תבעו את הנתבעים על כך שלא גילו כי הבית שרכשו מהם ללא היתר בנייה, דבר המהווה הפרת חוזה והצדיק את ביטול המכירה והשבת הכספים ששולמו, או לחילופין חיוב הנתבעים בעלות תיקון אי ההתאמה לפי חוק מכר דירות. הנתבעים תבעו מנגד לפירעון הלוואה שניתנה לתובעים בגין הרכישה, המובטחת במשכנתא על הנכס. בית המשפט מצא כי הנתבעים הפרו את החוזה בכך שלא גילו את היעדר היתר הבנייה, דבר המהווה הפרה יסודית המצדיקה פיצוי אך לא ביטול, שכן שני הצדדים פעלו בחוסר תום לב, התובעים המשיכו בבנייה תוך שהם מכירים את מצב ההיתר, וקבלת היתר עדיין אפשרית. כמו כן נמצא כי לתובעים נגרם אשם תורם של 40% בשל מחדליהם שלהם. השופטת הורתה לנתבעים לשלם 60% מירידת ערך הבית המוכחת, וכן פיצוי בגין איחור במסירה, ו-50% מהפיצוי המוסכם מראש בגין הפרה יסודית, בסך 207 אלף שקל. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם 15,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. עם זאת, חויבו התובעים להחזיר לנתבעים את ההלוואה, לרבות ריבית שלא שולמה, כמפורט בהסכם, בסך של 1,771,288 ₪. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דין.