ת"א 31717-08-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **הקדמה** פסק הדין עוסק בשלוש תובענות שאוחדו: בקשה לביטול פסק בוררות, בקשה לאישור פסק בוררות, ובקשה נוספת לאישור פסק בוררות. המחלוקת נוגעת לפסק בוררות שניתן בעניין בנייה שבוצעה על מרפסת דירה, ובפרט – הריסת בנייה בלתי חוקית. הדיון המשפטי נסוב סביב סעיפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ובפרט עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק. **עיקרי הטענות והחלטות בית המשפט** 1. **הבקשה לביטול פסק הבוררות (ת.א 1208-10-21):** * **טענות המבקש (שטרן):** * **אי-התאמה בין שטר הבוררות למצב הזכויות:** שטרן טוען כי הוא אינו צד נדרש להליך הבוררות, מאחר ששכר את הדירה לטווח ארוך מהבעלים הרשומים (לנדא), אך לנדא עצמם לא חתמו על שטר הבוררות ולא קיבלו את יומם בפני הבורר. לטענתו, לא ניתן לאשר פסק בוררות הנוגע לנכס שאינו בבעלותו (סעיף 24(9) לחוק הבוררות – בניגוד לתקנת הציבור). * **פגם בהליך – אי-מתן זכות טיעון:** שטרן טוען כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו או להביא ראיותיו, נמנע ממנו להביא עדים, התקיים דיון הוכחות במעמד צד אחד, והבורר ביקר בדירה ללא נוכחותו. * **פגם בהליך – הודאת הבורר בשגגה (סעיף 24(10) לחוק הבוררות):** שטרן טוען כי הבורר הודה בשגגה בפסק הבוררות, לאחר שחשב שהבנייה מכסה את כל שטח הסוכה, וכי בידו הקלטה התומכת בכך. הוא טוען גם כי הבורר המליץ על דיון נוסף, אך זה לא התקיים. * **היקף הבנייה והאי-חוקיות:** שטרן טוען כי תוכן הפסק מנוגד לתקנת הציבור, שכן גם רוזן (המשיב) בנה ללא היתר. * **טענות המשיב (רוזן):** * **שטרן הוא בעל הדירה בפועל:** רוזן טוען כי שטרן רכש הלכה למעשה את הדירה מלנדא, אך הדבר לא נרשם מטעמי מס. שטרן ו/או מי מטעמו מתגוררים בדירה ומשתמשים בה. * **הפרת צווי הפסקת עבודה:** שטרן ביצע בנייה בלתי חוקית, התעלם מצווים מנהליים להפסקת עבודות, ומונע מרוזן לקיים מצוות סוכה. * **שטרן חתם על שטר בוררות ואינו מקיים את הפסק.** * **טענותיו של שטרן לגבי פגמים בפסק הן "בעלמא" ואינן מפורטות.** * **הליך הבוררות היה תקין:** נערכה ישיבה במעמד הצדדים, בוצע ביקור בנכס, והטענות לגבי פגיעה בזכות טיעון אינן מבוססות. * **לנדא הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות (שנדחתה) והביעו רצון שהפסק יקוים.** * **החלטת בית המשפט:** * **דחיית הבקשה לביטול פסק הבוררות.** * **עילת "תוכן הפסק מנוגד לתקנת הציבור" (סעיף 24(9)):** בית המשפט דחה טענה זו. נקבע כי מדובר בבנייה ללא היתר, דבר המהווה אינטרס ציבורי שיש לקיים. טענת שטרן כי גם רוזן בנה באופן בלתי חוקי אינה מצדיקה ביטול פסק בוררות. * **עילת "פגיעה בכללי הצדק הטבעי" (סעיף 24(10) והיעדר זכות טיעון):** בית המשפט קבע כי טענות שטרן לגבי אי-מתן זכות טיעון אינן מבוססות. מפסק הבוררות עולה כי הוא ניתן לאחר קבלת קניין ושמיעת טענות הצדדים. מכתב מאוחר של שטרן אף תומך בכך שהועלו טענות עובדתיות בדיון. שטרן לא פירט אילו עדים או ראיות ביקש להציג. טענתו בדבר הודאת הבורר בשגגה נדחתה, בין היתר, בשל אי-צירוף ההקלטה או התמלול, ומשכך, לא הוכחה טענה זו כבסיס לביטול. * **מעמדם של לנדא:** בית המשפט קבע כי טענת שטרן לגבי מעמדם של לנדא כצד נדרש אינה יכולה לעמוד, לאור כך שניתן פסק בוררות גם כנגדם (שנדחה) וכי לנדא עצמם הביעו רצון שהפסק יקוים. 2. **הבקשה לאישור פסק הבוררות (ת.א 31717-08-21):** * **טענות המבקש (רוזן):** אישור פסק הבוררות שקובע הריסת בנייה בלתי חוקית. * **החלטת בית המשפט:** **קבלת הבקשה ואישור פסק הבוררות.** 3. **הבקשה לאישור פסק הבוררות כנגד לנדא (ת.א 59262-11-21):** * **רקע:** לאחר מתן פסק הבוררות המקורי, הגיש רוזן תובענה לאישור פסק הבוררות גם כנגד לנדא. ניתן פסק בוררות נוסף בבית דין אחר (מותב אחר) כנגד לנדא, אשר דחה את בקשתם לביטול פסק הבוררות. * **טענות הצדדים:** * **רוזן:** עותר לאישור פסק הבוררות גם אם לא יהיה ניתן לאוכפו. * **לנדא:** טענו שהשכירו את הדירה לשטרן, שביצע הרחבה שלא בידיעתם, וכי שטרן מנע מהם לקיים את פסק הבוררות. לאחר מכן, השלימו את העברת הזכויות בדירה על שם בנו של שטרן, אך לנדא עדיין מעוניין שפסק הבוררות יקוים. * **שטרן:** העלה טענה חדשה (שלא נתמכה בתצהיר) כי הדירה שייכת לצד ג' (בנו), וכי הבורר אינו מוסמך לדון בעניינו. * **החלטת בית המשפט:** * **קבלת הבקשה ואישור פסק הבוררות.** * **התייחסות לטענת צד ג':** בית המשפט דחה את בקשת שטרן להגיש תצהיר מאוחר בעניין בנו, שכן טענה זו לא נכללה בכתב הטענות המקורי, וכן שטרן עצמו חתם על שטר הבוררות. * **סעיף 23(ב) לחוק הבוררות:** בית המשפט הדגיש כי התנגדות לאישור פסק בוררות תיעשה רק באמצעות בקשה לביטולו או ערעור. לנדא לא הגישו בקשה לביטול (רק לבית הדין עצמו, שנדחתה). * **השלמת העברת הזכויות:** נקבע כי העובדה שהדירה נרשמה על שם בנו של שטרן אינה משנה את אחריותו לקיים את פסק הבוררות. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **הפרשנות המצמצמת של עילות ביטול פסק בוררות:** בית המשפט חזר על ההלכה הפסוקה לפיה התערבות שיפוטית בפסק בוררות היא צעד חריג. עילות הביטול בסעיף 24 לחוק הבוררות יפורשו באופן דווקני ומצומצם, מתוך רצון לחזק את מוסד הבוררות ולצמצם התערבות שיפוטית. כל זאת, על מנת להעניק תוקף לפסק הבוררות. 2. **"תקנת הציבור" כעילת ביטול (סעיף 24(9)):** בית המשפט פירש עילה זו באופן מצמצם. נקבע כי אי-חוקיות הבנייה, למעשה, דווקא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, ולכן אינה יכולה להוות עילה לביטול פסק הבוררות. טענות בדבר אי-חוקיות של הצד השני אינן מבטלות את הצורך לאכוף את הדין. 3. **"פגיעה בכללי הצדק הטבעי" (סעיף 24(10) והיעדר זכות טיעון):** בית המשפט הדגיש את חובת המבקש להוכיח את הפגיעה בזכות הטיעון באופן קונקרטי. היעדר פירוט לגבי עדים או ראיות שהוחסמו, או צירוף ראיות קריטיות (כמו הקלטה), מוביל לדחיית הטענה. עצם קיום דיון, שמיעת טענות הצדדים, וביקור בנכס, די בהם כדי לדחות טענה זו. 4. **הליך אישור פסק בוררות:** בית המשפט הבהיר כי התנגדות לאישור פסק בוררות תיעשה אך ורק באמצעות הגשת בקשה לביטולו (כפי שנדרש בסעיף 23(ב) לחוק הבוררות), ולא בדרך אחרת. 5. **מעמד צדדים להסכם בוררות (שטרן ולנדא):** בית המשפט קבע כי שטרן, שחתם על שטר הבוררות, אינו יכול לטעון בדיעבד כי אינו צד נדרש, במיוחד כאשר הבעלים הרשומים (לנדא) לא התנגדו לפסק הבוררות, ואף ביקשו לקיים אותו (עד שהעבירו את הדירה). ההעברה מאוחרת של הדירה לבנו של שטרן אינה משחררת את שטרן מאחריותו. 6. **מועד הגשת בקשה לביטול פסק בוררות:** בית המשפט מציין (בסעיף 21) את סעיף 27(א) לחוק הבוררות, הקובע מועדים להגשת בקשה לביטול (45 יום). אף על פי שרוזן העלה טענה זו, היא נזנחה בסיכומים. עם זאת, בית המשפט ממילא דחה את הבקשה לגופה. 7. **גמישות דיונית מוגבלת:** בית המשפט דחה את בקשת שטרן לדיון נוסף ולהגשת תצהיר מאוחר, בקבעו כי אין מקום לכך לאחר שהדיון הסתיים והצדדים סיכמו טענותיהם, ובמיוחד כאשר מדובר בטענה שלא נכללה בכתב הטענות המקורי. **סיכום** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של בתי המשפט כלפי ניסיונות ביטול של פסקי בוררות. בית המשפט לא התערב בפסק הבוררות, שכן לא נמצאה כל עילה מתחום עילות הביטול המצומצמות הקבועות בחוק הבוררות. בית המשפט שם דגש על האינטרס הציבורי בשמירה על חוקי בנייה, ועל חובתם של הצדדים לקיים את ההסכמות שחתמו עליהן, לרבות התחייבותם להליך בוררות. ההחלטה אף מחזקת את התוקף המחייב של פסקי בוררות, גם כאשר צדדים מנסים להתחמק ממילויים באמצעות שינויים מאוחרים במצב הזכויות או באמצעות העלאת טענות פרוצדורליות שאינן מבוססות.