עב"ל 319/99

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור על פסק דין של בית המשפט האזורי בבאר שבע, שדחה את תביעתו של יחיד לדמי אבטלה. המערער טען כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין חברה, בעל קול בע"מ, בה שימש כמנהל אירועים ובעל מניות. עם זאת, בית הדין האזורי פסק נגדו, בנימוק של היעדר הפרדה ברורה בין תפקידיו של המערער כדירקטור, כבעל מניות וכעובד בחברה. עיקרי טענות המערער כי עבד בחברה וקיבל שכר, אותן הכחישה. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא בית הדין כי המערערת לא הציגה כל הוכחה לתשלום שכר במהלך תקופת ההעסקה הנטענת. בנוסף, טענתו כי מגיע לו שכר לא נתמכה ונבעה ככל הנראה ממצוקתה הכלכלית של החברה. עוד ציין בית המשפט כי לאחיו של המערער, במקרה דומה, ניתנו דמי אבטלה, אך נמצא כי הנסיבות מובחנות. בסופו של דבר התקבל פסק דינו של בית הדין האזורי, שכן ערעור המוסד לביטוח לאומי התקבל. ערכאת הערעור הסכימה כי אין הבחנה מספקת בין תפקידיו של המערער בחברה וכי תביעתו לשכר אינה אמינה. זאת ועוד, הטעות הפרוצדורלית שביצע בית המשפט המחוזי במתן פסק הדין טרם קבלת תגובת המכון הוכרה אך נקבע כי לא פגעה בזכויותיה המהותיות של המערערת. לפיכך, הערעור נדחה, מה שחיזק את ההחלטה לשלול מהמערערת דמי אבטלה.