ת"פ 40153/07

תקציר

השופט שיבח את משטרת ישראל על טיפולה המקצועי והמיומן בתיק, שמנע תוצאה שעלולה להיות גרועה יותר. השופט הדגיש את עבודת המודיעין, את השימוש בהאזנות סתר ומעקבים ואת ההתערבות המהירה שסיכלה את תכניתם של הנאשמים. נמצא כי המשטרה פעלה כראוי ובהתאם לנסיבות. באשר לאישום בקשירת קשר לביצוע פשע, קיבל השופט את ראיות התביעה ודחה את גרסאותיהם הבלתי סבירות והשקריות של הנאשמים לאירועים. השופט הדגיש את הראיות הנסיבתיות של הקונספירציה, לרבות דו"חות מודיעין, שיחות טלפון והתנהגות הנאשמים לפני המעצר ובמהלכו. השופט הגיע למסקנה כי הנאשמים קשרו קשר לפגוע בניסים אלפרון. בגין האישומים של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, זיכה השופט את הנאשמים מחמת ספק סביר. השופט מתח ביקורת על המשטרה שלא אטמה את זירת אירוע הירי, מה שהוביל לאיבוד ראיות פורנזיות חיוניות. השופט קיבל את הטענה כי האירוע היה קצר וכאוטי, אך טענת התביעה כי אבישי בלקר ירה יריות מרובות לא נתמכה בראיות. השופט לא יכול היה לאשר שבלקר ירה את הירייה שפצעה שוטר, ולא ניתן לשלול את טענת ההגנה כי הפציעה נגרמה מירי שוטרים. בניגוד לטענת ההגנה, השופט מצא את הנאשמים אשמים בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. השופט קיבל את עדויות השוטרים לפיהן הנאשמים ניסו להימלט ואיבדו שליטה על הרכב תוך סיכון השוטרים ועוברי האורח. השופט ציין כי רכבם של הנאשמים נסע מרחק משמעותי גם לאחר שנדרס על ידי שוטרים. באשר לאישום של נשיאת נשק ללא היתר כדין, השופט מצא את הנאשמים אשמים בהתבסס על הראיות האובייקטיביות שנמצאו בתוך הרכב ועל חוסר המהימנות של עדויות הנאשמים. השופט דחה גם את טענת ההגנה כי המשטרה שיבשה את החקירה בנוגע לגילוי הרובה. לסיכום, השופט זיכה את הנאשמים משני סעיפים של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות מחמת ספק סביר, אך הרשיע אותם בקשירת קשר לביצוע פשע, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ונשיאת נשק ללא היתר חוקי. פסק הדין ניתן בפומבי ביום שישי, 5 באוקטובר 2008.