ע"פ 4667/93

תקציר

במקרה דנן בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, הורשע המערער, נהג מונית, תחילה בשורה של עבירות, לרבות החזקה וסחר בסמים, לאחר שנמצא עם נוסעו, אבו קישק, שנשא כמות משמעותית של הרואין. בית המשפט המחוזי בנצרת גזר על המערער שש שנות מאסר, בחשד שהיה מודע לעסקת הסמים, במיוחד בשל ניסיונו להתחמק ממחסום משטרתי. עם זאת, בערעור בחן השופט י' זמיר, לצד שופטים נוספים, מחדש את חומר הראיות, בעיקר בכל הנוגע לידיעתו של המערער על עסקת הסמים. ערעורו של המערער על הרשעתו בסחר בסמים התקבל בשל היעדר ראיות קונקרטיות המוכיחות את ידיעתו המוקדמת על עסקת הסמים, מה שהוביל לזיכויו מאשמה זו. עם זאת, הרשעתו באשמת החזקת סמים אושרה, שכן ראיות נסיבתיות הצביעו על כך שהוא ידע על ההרואין שנמצא במונית שלו. השופטים דנו בניואנסים המשפטיים באשר ליסודות הדרושים לביסוס החזקה הפלילית, ובסופו של דבר הסכימו כי אין לראות במערער מלכתחילה קושר. בית המשפט הפחית את עונשו של המערער לארבע שנים וחצי, תוך הכרה בתפקיד המופחת שמילא בהשוואה לאבו קישק ובהתחשב בזיכויו באישומים חמורים יותר. עם זאת, הרשעות הקשורות לסיכון שלום הציבור והפרעה לשוטר נותרו בעינן.