מ"ת 12270-02-19

תקציר

המשיב נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת שוד. עם זאת, הוא טוען לאפליה ואכיפה בררנית מצד הרשויות, שכן שני חשודים נוספים, מוחמד ובאהר, לא הועמדו לדין למרות מעורבותם. על פי הנורמה המקובלת, טענות כאלה מועלות בדרך כלל במהלך הדיון העיקרי בתיק, אם כי לא ניתן לשלול אותן במסגרת הליכי מעצר. טענת המשיב משתייכת לסוג השני של טענות האפליה, המתייחס להפליה על רקע תביעה, ועל כן מחייב בחינה מפורטת של חומר הראיות. בית המשפט מוצא כי טענת המשיב נעדרת ראיות מספיקות לתמיכה בה, שכן ההבחנה בינו לבין שני החשודים האחרים מוצדקת. הודאתו של המשיב וחומרי החקירה מספקים ראיות חזקות נגדו, בעוד שהראיות הקושרות את החשודים האחרים לפשע אינן כה משמעותיות. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי לבית המשפט הפלילי יש כלים טובים יותר להתמודד עם טענות מסוג זה, שכן בידיו הכלים המתאימים לבירור מחלוקות עובדתיות. לפיכך, טענת המשיב לאכיפה בררנית נדחית, ונשמרת לו הזכות להעלות את טענת הגנת הצדק במהלך ההליך העיקרי או בשלב מאוחר יותר אם יתגלו ראיות חדשות. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים.