רע"א 5869/22

תקציר

בהחלטה זו דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על מספר פסקי ביניים הנוגעים לעניינים פרוצדורליים בהליך משפטי. אלה כללו בקשות לזמן עדים להצגת מסמכים ולתקן תצהיר גילוי. בית המשפט הדגיש כי החלטות הנוגעות לניהול הליכים, כגון גילוי מסמכים, נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי ובדרך כלל אינן נתונות להתערבות ערעורית, אלא אם קיים שיקול דעת מוטעה ברור. בית המשפט קבע כי ההחלטות אינן נחשבות למקרים חריגים המצדיקים התערבות, וציין כי ניתן לבחון מחדש החלטות ביניים עם שינוי הנסיבות. הודגש כי המבקשים רשאים לערער על החלטות אלה בעת ערעור על פסק הדין הסופי. בית המשפט התייחס גם למתח שבין צדק ליעילות פרוצדורלית, במיוחד תחת תקנות חדשות המעדיפות יעילות, והתווה שיקולים להכללת מסמכים שהתגלו באיחור, וקבע כי מסמכים שאינם רלוונטיים אינם יכולים להרחיב את היקף המחלוקת. בית המשפט מצא כי המסמכים המבוקשים לגילוי אינם רלוונטיים ואינם עשויים לשנות את תוצאות התיק, ובכך להצדיק את דחיית הבקשות. בנוסף, צוין כי מסמכים שבידי צד שלישי יש להשיג באמצעות זימון הצד השלישי ולא באמצעות עקיפת הליכי גילוי. באשר לבקשה 97, שעניינה תיקון תצהיר גילוי, מצא בית המשפט כי אין מקום לערער שכן מדובר בהצטברות משמעותית של מסמכים, ולא רק במסמך מסוים. משכך, דחה בית המשפט את בקשת הערעור והורה למבקשים לכסות את הוצאות המשיבים.