ת"א 15453-03-09

תקציר

בית המשפט החליט כי ניתן לחלוק דוחות נוכחות עם המומחה הפסיכיאטרי שמונה על ידי בית המשפט. דוחות אלה אינם נחשבים למסמכים רפואיים, אך הם עדיין רלוונטיים וחשובים לקביעת נכותו הנפשית של התובע בעקבות תאונת דרכים בשנת 2008. המומחה דורש דו"חות אלה, יחד עם מסמכים אחרים שאינם רפואיים בלבד, כדי לצייר תמונה מקיפה של מצבו של התובע. מידע זה חיוני בתחום הרפואה הפסיכיאטרית, שבו נבחנים היבטים רבים בחיי המטופל. בית המשפט הכיר בכך שבאופן כללי, מומחים פסיכיאטריים מקבלים לעתים קרובות מסמכים שאינם רפואיים לחלוטין – כגון כרטיסי דו"ח או רישומי לשכת הרווחה – ללא כל התנגדות מצד אף אחד מהצדדים. במקרה זה, דוחות הנוכחות הם מסמכים אובייקטיביים שיכולים לסייע למומחה לגבש מסקנה מדויקת יותר לגבי נכותו של התובע. בית המשפט הדגיש את הצורך בגישה מקלה בהצגת מסמכים שאינם רפואיים בפני מומחים פסיכיאטריים. גישה זו נתמכת בפסקי דין קודמים, כולל פסיקה של בית המשפט העליון, שקבעה כי אין לפסול חומר אובייקטיבי ורלוונטי שאינו רפואי. בנוסף, הציע בית המשפט כי על מחוקק המשנה לתקן את התקנות הרלוונטיות כך שיאפשרו הצגת מסמכים לא רפואיים רלוונטיים למומחים פסיכיאטריים. החלטה זו נועדה להבטיח למומחה את כל המידע הדרוש תוך הכרה בחשיבות הפרטיות והמגבלות הרלוונטיות.