דנ"פ 188/15

תקציר

לאחר עיון בעתירה ונספחיה, לא מצא השופט עילה להיעתר לבקשה לדיון נוסף לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט. העותר לא הצליח להראות כיצד פסיקת בית המשפט העליון סותרת פסיקות קודמות או מדוע המקרה ראוי לתשומת לב נוספת בשל חשיבותו, מורכבותו או חידושו. השופט הדגיש כי העילות לדיון חדש לא התקיימו, במיוחד משום שבית המשפט העליון לא נתן פסק דין פורמלי בנושאים שהועלו. באשר לטענות העותר בדבר חוות דעת DNA, ראה בהן השופטת ניסיון לערער על ממצאים עובדתיים, שאינם ראויים בשלב זה. השופטת גם דחתה את הטענה כי לא היה מקום להרשיע את העותר בעבירות משותפות בשל הפסקת משפטו של שותפו לכאורה, והדגישה כי קביעת אשמתו של אדם מבוססת אך ורק על הראיות שהוצגו במשפטו שלו. זאת ועוד, השופט לא מצא טעם בטענה בדבר מרכיב ההכנה בהרשעה ברצח, בהתחשב באופי העבירה ובמספר פצעי הדקירה שנגרמו לה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי העתירה אינה ראויה ולכן דחה את הבקשה לדיון נוסף.