סע"ש 23446-02-17

תקציר

השופטת דחתה את מרבית טענות התובע בסכסוך עבודה זה. ראשית, השופטת לא מצאה עילה לביטול הסכם העבודה וכי הוא מילא כראוי את דרישות החוק, ולכן בקשת התובעת לפיצוי נדחתה. שנית, השופטת בחנה את תביעת התובעת להפרשי שכר ומצאה כי דרישת הנתבעת לנוכחות העובד במקום העבודה אינה ראיה מספקת כדי לסווג את השעות שבמחלוקת כ"שעות עבודה". השופטת קבעה כי נוכחותה של התובעת במשמרת הלילה ובמשמרת השבת אינה "שעות עבודה" והתשלום המוסכם היה סביר. השופטת דחתה גם את טענות התובע לשעות ישיבת צוות, דמי מחלה, דמי חגים והפרשות לפנסיה, וקבעה כי התובע לא סיפק ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. עם זאת, השופטת קיבלה חלקית את תביעות התובעת לדמי הבראה, פדיון חופשות, החזרי נסיעות ופיצויים לפי חוק הגנת השכר, והורתה לנתבעת לשלם לתובע סכומים אלה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, השופט פסק נגד תביעת התובע לדמי התפטרות, ולא מצא הרעה ממשית בתנאי העבודה. השופט הורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבעת ושכר טרחת עורך דין, והעניק לשני הצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.