ת"א 6468-09-08

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה כספית על סך 1,600,000 ₪ הקשורה להסכם שכירות של נכס עסקי. התביעה הוגשה על ידי המשכיר, התובע, כנגד השוכר הראשי, הנתבע מס' 1, ושני שוכרים נוספים, הנתבעים מס' 2 ומס' 3, אשר שכרו את הנכס בשכירות משנה מהנתבעת מס' 1. התובע דרש הפרשי דמי שכירות, פיצוי בגין הפרת הסכם ותשלום דמי השכירות הראויים. פסק הדין התייחס גם לשני הליכים קשורים נוספים - ע"א 1832-07 וע"א 1934/07 - שנדונו באותו בית משפט. פסק הדין דחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעת מס' 1, וקבע כי הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה לשכירות ופינתה את הנכס כמוסכם. באשר לנתבעים מס' 2 ו-3, קיבל בית המשפט באופן חלקי את תביעת התובעים להפרשי דמי שכירות, והורה להם לשלם לתובעת 61,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. סכום זה חושב על בסיס דמי השכירות החייבים לתקופה שבין ינואר 2007 לספטמבר 2008. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע מס' 1 65,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ואילו הנתבעים מס' 2 ו-3 חויבו לשלם לתובע 2,000 ₪ הוצאות משפט ו-25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין פירט את הסכמי השכירות, שכירות המשנה וההליכים הרלוונטיים, תוך התמקדות בתקופת השכירות, תשלומי דמי השכירות והפרות ההסכמה. היא סיימה בתעדוף הקביעות שניתנו בהליכים הקודמים והסבירה את חישובי הפרשי דמי השכירות החייבים.