ב"ל 17634-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **נושא הדיון:** השאלה המרכזית הנידונה בפסק הדין היא האם תשלום דמי לידה יינתן לאישה העוברת הכשרה מתקדמת בסיעוד בתחום המיילדות, בהתאם לסעיפים 50 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 ("החוק") ותקנה 4א' לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות) תשי"ד-1954 ("התקנות"). **המסגרת הנורמטיבית והפרשנות:** 1. **הזכות לדמי לידה והכשרה מקצועית:** סעיף 40(ב)(2) לחוק קובע כי אישה בת 18 ומעלה הנמצאת בהכשרה מקצועית זכאית לדמי לידה. סעיף זה קובע למעשה כי תקופת הכשרה מקצועית מהווה "תקופת הכשרה ביטוחית" לצורך חישוב הזכאות לדמי לידה, ומושוות לתקופת עבודה. 2. **הגדרת "הכשרה מקצועית":** סעיף 39 לחוק מגדיר "הכשרה מקצועית" או "שיקום מקצועי" כמבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. תקנה 4א' לתקנות מפרטת את המקומות המאושרים בהם ניתנים הכשרות אלו. 3. **סעיף 4א'(2) לתקנות – בית ספר לאחיות:** הסעיף הרלבנטי לתובעת קובע כי "בתי ספר לאחיות מוסמכות ואחיות מעשיות שהכיר בהם המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך לכך" נחשבים כמקומות מאושרים להכשרה מקצועית. **העובדות הרלוונטיות:** * התובעת, אחות מוסמכת, עברה הכשרה מקצועית בתחום המיילדות בבית חולים ברזילי, מוסד מוכר על ידי משרד הבריאות. * ההכשרה כללה 993 שעות לימוד עיוני ומעשי, ובסופה הוסמכה למיילדת. * התובעת ילדה במהלך תקופת ההכשרה. * המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה לדמי לידה בגין ההכשרה, בטענה שמדובר בקורס המשך והשתלמות ולא בלימודי הסמכה בסיסיים. **ניתוח העקרונות המשפטיים והחידושים:** * **פרשנות תכליתית של החוק והתקנות:** בית הדין הדגיש את הצורך לפרש את לשון התקנה באופן המתיישב עם תכליתה. תכליתה של תקנה 4א'(2) היא לעודד נשים להשתתף בהכשרות מקצועיות בבתי ספר לאחיות, תוך מתן ודאות כי תקופת ההכשרה תיחשב כתקופת הכשרה ביטוחית לצורך דמי לידה, בדומה לעבודה בפועל. בית הדין מצא כי פרשנות המוסד לביטוח לאומי, המעקרת את הזכאות בטענה שמדובר ב"קורס המשך", נוגדת תכלית זו. * **התמודדות עם הגדרת "קורס המשך":** טענת הנתבע כי מדובר ב"קורס המשך" נדחתה. בית הדין קבע כי עצם העובדה שהתובעת כבר הייתה אחות מוסמכת אינה שוללת את מעמדה כמי שעוברת "הכשרה מקצועית" במובן תקנה 4א'(2). תקנה זו מתייחסת ל"בתי ספר לאחיות מוסמכות", וההכשרה במיילדות, בהיותה מתקיימת בבית ספר כזה ומוכרת על ידי משרד הבריאות, נכללת בה. בית הדין אף הוסיף כי ההכשרה למיילדות הינה הכשרה משמעותית בהיקפה, החורגת מהתנאים המינימליים המוגדרים בחלק אחר של התקנה (4א'(1)). * **מניעת תוצאות אבסורדיות:** בית הדין הדגיש את האבסורד הנובע מפרשנות הנתבע, לפיה אדם בעל השכלה אקדמית בתחום אחר המבצע הסבה לאחיות עשוי להיות זכאי לדמי לידה, בעוד שהתובעת, המבצעת הסבה מקצועית נוספת בתוך תחום הסיעוד (מאחות מוסמכת למיילדת), תיצא מהמסגרת. תוצאה זו אינה מתיישבת עם תכלית החוק המבקש לעודד הכשרה מקצועית. * **הפרדה בין הכשרה מקצועית לזכויות אחרות:** בית הדין אישר את העיקרון כי החוק הוא המקור היחיד לזכויות בתחום הביטוח הסוציאלי. יחד עם זאת, הוא קבע כי במסגרת החוק והתקנות, ההכשרה למיילדות עומדת בתנאים המגדירים "הכשרה מקצועית" הזכאית לדמי לידה. * **חידוש משפטי:** למרות שסעיף 40(ב)(2) והתקנה 4א' קיימים, פסק הדין מחדש (במסגרת המידע הנתון) את יישומם על הכשרה מקצועית מתקדמת בתוך מקצוע קיים (כמו הסבה ממיילדת מוסמכת למיילדת), כאשר בעבר ייתכן שהפרשנות הייתה מצמצמת יותר ומתמקדת רק בהסמכה ראשונית. בית הדין מרחיב את ההגנה על נשים העוברות הכשרה מקצועית, גם כאשר זו מהווה התקדמות מקצועית ולא הסמכה ראשונה. **התוצאה:** בית הדין קיבל את תביעת התובעת וקבע כי היא זכאית לדמי לידה בגין תקופת ההכשרה כמיילדת. לא נפסקו הוצאות משפט בשל ייצוגה של התובעת על ידי הסיוע המשפטי.