רע"א 993/06

תקציר

פסק דין זה נוגע להליכים המשפטיים שיזם מוסטפא דיב מרעי דיראני, אזרח לבנוני המוכר כאויב פעיל של ישראל, שטען כי עונה במהלך מעצרו בישראל. בעקבות מעצרו הגיש בישראל תביעת נזיקין בגין הפרות חמורות לכאורה של זכויות האדם. במהלך התביעה שוחרר דיראני ללבנון במסגרת עסקת חילופי שבויים, שם חידש את פעילות הטרור נגד ישראל. בית המשפט היה צריך להחליט אם להמשיך בתביעתו של דיראני או להידחות על הסף. בית המשפט הדגיש כי שלילת זכותו של דיראני לתבוע את תביעתו בבית המשפט עלולה להיתפס כפגיעה בזכויותיו החוקתיות, על אף היותו אויב המדינה. החוק הישראלי רואה בזכות הגישה לערכאות זכות אדם בסיסית. למרות שהמדינה טענה כי חקירת טענותיו של דיראני סותרת את תקנת הציבור ומהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, במיוחד נוכח פעולותיו העוינות לאחר מכן, הדגיש בית המשפט כי משטר חוקתי נאור מעניק הגנה משפטית גם לאויב, במיוחד בכל הנוגע לטענות בדבר הפרת זכויות אדם שלטוניות. פקודת המסחר עם האויב, המונעת העברת נכסים לאויב בעת מלחמה, נחשבה ככזו שאינה מעכבת את המשך תביעתו של דיראני. יתר על כן, תיקוני חקיקה שהוכנסו לאחרונה נגד נתיני אויב אינם חלים רטרואקטיבית על מצבו של דיראני. כתוצאה מכך, בית המשפט התיר את המשך הטיפול בעניינו של דיראני, תוך ציון העובדה שכל פיצוי כספי פוטנציאלי יישמר על ידי האפוטרופוס לנכסי אויב עד שיושג מצב של שלום. החלטה זו חושפת את האיזון שמבקש בית המשפט לשמור בין שיקולי ביטחון לבין הגנה על זכויות אדם, כפי שהם מעוגנים בערכים דמוקרטיים ובעקרונות משפטיים בישראל.