בג"צ 9485/08

תקציר

בתיק משפטי מורכב עתרה המדינה, יחד עם משיבים שונים, לדחיית עתירה שערערה על החלטות תכנוניות הנוגעות לתוכנית הגליל ים ולתמ"א 5. העותרים טענו לביטול החלטות תכנוניות ששינו את ייעודן של קרקעות שיועדו במקור לצורכי ציבור, כגון פארק. המדינה טענה כי העתירה היא למעשה התקפה מחודשת על הליכי תוכנית גליל ים שכבר מוצו והצביעה על ליקויים פרוצדורליים, כגון אי שיתוף כל הצדדים הנוגעים בדבר. מטעמים מהותיים הדגישה המדינה כי ההחלטות התכנוניות עולות בקנה אחד עם אסטרטגיות פיתוח ארוכות שנים ועמידה בהוראות מעבר במסגרת הארצית. המדינה גם דחתה את הטענות בדבר סתירות בקווי המתאר התכנוניים בין תמ"א 5 ל-35, וטענה כי המנגנונים שנקבעו מאפשרים ליישב כל סתירה לכאורה. יתר על כן, טענות הנוגעות לזכויות לתביעה ולאפליה נחשבו חסרות בסיס, שכן החלטות היישום שיקפו במידה רבה תוכניות מקומיות קיימות עם הזדמנויות רבות להתנגדויות ולעררים שניתנו בעבר. בהתייחסו לחשש לניגוד עניינים, בו טענו העותרים כי לאדריכל אסיף היה אינטרס בשל מעורבותו הקודמת בהליך התכנוני, הכיר בית המשפט בטעות הפרוצדורלית אך קבע כי אין בה די כדי לבטל את ההחלטה, במיוחד נוכח השיהוי בהעלאת טענה זו. לאחר בחינה מעמיקה של הממדים המשפטיים והפרוצדורליים, לרבות עמידה בפסקי דין קודמים ובהוראות מעבר, החליט בית המשפט לקיים את ההחלטות התכנוניות, ודחה את התיק מבלי להטיל הוצאות בשל המורכבות הפרוצדורלית הכרוכה בכך.