ת"א 6257/04

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים ופוסק לטובתם. הוא מבטל שטר הפקעה משנת 1956 שנרשם לטובת הנתבע, וקובע כי הוא בטל. משמעות הדבר היא כי התובעים זכאים לכך שהמקרקעין המדוברים, המזוהים כגוש 30610 חלקה 221 בבית חנינא בירושלים, יירשמו על שמם. החלטה זו מתבססת על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, בית המשפט קובע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך ששילמה פיצויים לבעלים המקורי בגין ההפקעה, למרות טענתה כי עשתה כן. בנוסף, מקבל בית המשפט את טענת התובעים כי מטרת ההפקעה לא מומשה בתוך פרק זמן סביר, תוך שהוא מתייחס הן לחוק הירדני, הקובע חלון של שלוש שנים, והן לפסיקה הישראלית התומכת בעיקרון זה. השיהוי הממושך – למעלה מ-50 שנה – בפיתוח הקרקע למטרה הציבורית המיועדת, ללא הסבר משכנע מצד הנתבע, מוביל את בית המשפט למסקנה כי יש לבטל את שטר ההפקעה. יש לציין כי הודאתה של הנתבעת בתקופת השלטון הירדני כי לא שילמה פיצויים לבעלים תומכת אף היא בהחלטה זו. משכך, אין התובעים מחויבים להשיב פיצוי כלשהו, שכן טענת הנתבע לתשלום לא הוכחה. פסק הדין מזכיר גם את התנהלותו הבלתי ראויה של הנאשם, שגרמה לעיכוב ההליכים המשפטיים, אך אינו מפרט מעבר לכך. לבסוף, הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.