סע"ש 24520-05-22

תקציר

התובעת, רחלי חי, עבדה אצל הנתבעים, בניהו ופרידה סלע, במשך 10 שנים, למעט בתקופת הקורונה, בעבודות יחסי ציבור, חלוקת פליירים ועבודות מטבח במועדון ביג פלייס בהרצליה. התובעת תבעה את הנתבעים על כך שלא הכירו במעמדה כעובדת ולאחר מכן שללו ממנה הטבות ופיצויים שונים המגיעים לעובדים על פי הדין הישראלי. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והכיר בה כשכירה ולא כקבלן עצמאי. השופטת ביססה החלטה זו על יישום מבחנים שונים שגובשו בפסיקה קודמת, ובהם מבחן השילוב, מבחן הפיקוח, מבחן הקשר האישי ומבחני משנה נוספים. מבחנים אלה קבעו כי התובעת הייתה כפופה לנתבעים, לא ניהלה עסק משלה והייתה תלויה בהם כלכלית. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את התובע בגין מספר תשלומים, לרבות פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי חגים, הפרשות לקרן פנסיה, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, הפרת חוק הגנת השכר ופיצוי בגין עוגמת נפש. הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 102,228 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל בתוך 30 יום. יתרה מכך, השופטת דחתה את התביעה נגד הנתבעת השנייה, פרידה סלע, שכן לא הייתה יריבות בינה לבין התובעת, והיא לא הייתה מעורבת בפעילות העסקית. רק הנתבע הראשון, בניהו סלע, היה אחראי לתשלום הסכומים שנפסקו. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.