ה"פ 4013/05

תקציר

המבקשת, שחתמה על שטר משכנתא בשנת 1993, פנתה לבית המשפט בבקשה להצהיר כי השטר אינו תקף וכי היא אינה מחויבת לו. המבקשת טענה כי אינה מבינה את ההשלכות של החתימה על שטר המכר, כי לא זוהתה כראוי וכי חתמה עליו בשל הטעיה וטעות. עוד טענה כי על הבנק המשיב מוטלת החובה לגלות לה מידע נוסף, כי יש לבטל את השטר בשל תנאים מפלים, וכי על הבנק לספק לה דיור חלופי בטרם מימוש המשכנתא. עם זאת, השופטת מצאה סתירות רבות בעדותו של המבקש, והאמינה לעדותו של עד המשיב, עו"ד בר חנין. השופטת הגיעה למסקנה כי גרסתה של המבקשת לאירועים אינה סבירה, וכי היא לא סיפקה הסברים מספקים לסתירות רבות. כמו כן, קבעה השופטת כי הבנק לא נדרש לספק הסברים נוספים למבקשת, וכי המבקשת חתמה על שטר הנאמנות בבנה שביקש את חתימתה. עוד קבע השופט כי המבקשת ויתרה על זכותה להגנות בכל הנוגע לזכויות הדייר ולדיני ההוצאה לפועל וכי פעלה בחוסר תום לב בכך שניסתה לעכב את מימוש המשכנתא על ידי מעבר לדירה. לפיכך, דחתה השופטת את טענות המבקש וקבעה כי המשכנתא תקפה. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.