ע"ע 18681-04-15

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה בישראל הכריע בערעור על תנאי העסקה ותביעות שכר של שני מאבטחים שעבדו בחו"ל עבור חברה פרטית של מדינת ישראל. הערעור שהגישו העובדים, פסין ודכין, התקבל בחלקו, והתייחס לשני מרכיבים: הפרשי שכר והפרשי גמל. בית המשפט דחה את ערעור החברה נגד המדינה, שכן הצדדים הגיעו להסכם פשרה. הוויכוח המרכזי היה על שעות הלילה שבהן עבדו העובדים כ"שגרירים", שלטענתם יש לראות בהן שעות עבודה בשל מוכנותם לשיחות חירום. בית הדין צידד בחברה וקבע כי שעות אלה דומות יותר לאורח חיים רגיל מאשר לעבודה בפועל, והעובדים חופשיים לעשות כרצונם, למעט נוכחות במקום העבודה. בנוסף, דחה בית הדין את תביעות העובדים לתשלום כוננות עבור שעות לילה אלה, שכן לא היה להן בסיס חוקי וההסדרים הכוללים עם העובדים לא היו מנוגדים לתקנת הציבור. באשר לדרישתו של פסין לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת על פיטורים, הסכים בית הדין עם קביעת בית הדין האזורי כי לא הביא ראיות מספיקות לפיטוריו. נטל ההוכחה היה מוטל על פסין, וטענתו הכללית והלא מפורטת לא הייתה משכנעת. בית הדין פסק גם בעניין "טעויות חישוב" לכאורה בהחלטה המשלימה של בית הדין האזורי, וקבע כי פסין ודכין זכאים להפרשי שכר בגין חלק משעות העבודה שלא שולמו. החישובים התבססו על שעות העבודה בפועל והשכר שהתקבל, ובית הדין ערך התאמות בהתאם. טענות העובדים בדבר טעויות בחישוב תקופות העבודה נדחו, שכן בית הדין מצא כי בית הדין האזורי יישם את הסכמתם הפרוצדורלית של הצדדים באופן מדויק. בית הדין אישר גם את פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין התיישנות תביעות הפרשי שכר מאפריל 2003. עם זאת, טענת ההתיישנות בדבר פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה התקבלה בחלקה, ופסין היה זכאי לפיצוי בגין התקופה שקדמה למאי 2003. לבסוף, בית הדין לא התערב בקביעת בית הדין האזורי לגבי היקף העבודה של דאצ'ין בירדן או שכר הטרחה שנפסק לעובדים. ערעור החברה נדחה בהתאם להסכמת הצדדים, וערעורם של פסין ודכין נדחה ברובו, למעט שני הרכיבים האמורים. פסק הדין נחתם ב-7 בפברואר 2019 ואושר לפרסום ב-23 במרץ 2020.