ת"א 993-08-18

תקציר

בית המשפט מצא כי ארבעה מתוך חמישה פוסטים שפרסם הנתבע אודות התובע מהווים לשון הרע ולא זכו להגנות הקבועות בחוק. שני הפרסומים הראשונים התייחסו לקשריו הנטענים של התובע עם חברת בנייה ולפוטנציאל לניגוד עניינים ובזבוז כספי ציבור הנובעים ממנה. בית המשפט קבע כי פרסומים אלה הציגו עובדות שהנתבעת לא הצליחה להוכיח, והגנת האמת ותום הלב אינה חלה. הפרסום השלישי פירט את סיפורו האישי של הנתבע ואת טענותיו כלפי התובע בדבר חריגות מהקרקע, והפרסום הרביעי כינה את התובע פושע על הסף, תוך פירוט מעשים מפוקפקים המיוחסים לו. בית המשפט מצא כי פרסומים אלה עלולים לפגוע בשמו הטוב של התובע ובמעמדו כאיש ציבור, וכי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להגנות האמת ותום הלב. התובע חויב להגיש טיעונים בכתב לעניין הפיצוי, והנתבע יגיב לאחר מכן. פסק הדין הכיר בחומרת הפגיעה שגרמו הפרסומים המכפישים וביקש לאזן בינה לבין זכותה של הנתבעת לחופש ביטוי, תוך הותרת קביעת הפיצויים הראויים למועד מאוחר יותר.