בש"א 1068/05

תקציר

בפסק דין מורכב זה בוחן השופט ביסודיות סכסוך בין תובע שבבעלותו משק חקלאי ובית מגורים, לבין נתבעים ששכרו את הנכס. בהסכם השכירות, מיום 26.6.97, נקבע כי הנתבעים יאכלסו את הבית במשך ארבע שנים ויבצעו שיפוצים תמורת דמי שכירות. עם זאת, כמעט מיד לאחר תחילת השיפוצים, נתקל התובע בבעיות עם סירובה של ועדת מושב כפר ברוך לספק מים לבית. הדבר הוביל למאבק משפטי, שהוכרע בסופו של דבר לטובת התובע, ואיפשר לנתבעים לעבור לגור בו. למרות העיכובים והאתגרים, המשיכו הנתבעים באכלוס מעבר לתקופה הראשונית של ארבע שנים מבלי לחדש את החוזה או לשלם דמי שכירות נוספים. התובעת, שהראתה נכונות להכיל את הנתבעים על ידי הארכת שהותם במהלך משבר המים, הגישה בסופו של דבר תביעה בדרישה לפיצוי ופינוי בסך 193,725 שקל. מנגד, הנתבעים טענו כי ניהלו משא ומתן על הארכת חוזה השכירות ונגרמו להם הוצאות נוספות בשל נסיבות בלתי צפויות, לרבות נושא המים והנזק לרכוש. לטענתם, בתו של התובע, שהיה לה ייפוי כוח, הבטיחה להם הארכת חוזה השכירות בתמורה לעלויות נוספות אלה. עוד ציינו הנתבעים כי התובע, במספר הזדמנויות, הבטיח להם שיוכלו להישאר בבית ואף הציע להם הזדמנויות עסקיות עתידיות, מה שגרם להם להאמין כי חוזה השכירות שלהם יוארך. לתמיכה בטענתם הציגו הנתבעים מסמכים שונים, לרבות חוזה השכירות, אומדני שיפוץ והתכתבויות עם התובע. לאחר ששקל היטב את שני הצדדים, מצא השופט צדק בטענת הנתבעים כי הייתה הבנה מעבר לחוזה המקורי. השופטת הדגישה כי פעולות הצדדים לאורך כל תקופת השכירות לא הקפידו על תנאי ההסכם, דבר המצביע על מידה מסוימת של גמישות. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת הנתבעים כי הגיעו להבנות עם בתה של התובעת בדבר הוצאות נוספות ושהייה ממושכת. השופטת ציינה כי התנהגותו של התובע, לרבות הימנעותו מלהזכיר את חוסר נכונותם להמשך אכלוס הנתבעים בתכתובות מאוחרות יותר, תומכת בגרסת הנתבעים לאירועים. בסופו של דבר, נעתר השופט לבקשת הנתבעים לצאת לדרך והורה כי תצהיריהם ישמש כתב הגנה. עוד קבעה השופטת כי הוצאות ההליך המשפטי, בסך 2,500 שקל, ייקבעו בהתאם לתוצאות המשפט העיקרי. פסק דין מקיף זה נועד לתת תיאור מעמיק של הנסיבות המורכבות שהובילו לסכסוך המשפטי ומכיר באופי הניואנסי של יחסי הגומלין בין התובע לנתבעים, ובסופו של דבר לטובת עמדת הנתבעים.