תלה"מ 23450-03-18

תקציר

לבני הזוג לשעבר, שהתגרשו בשנת 2017, נולדו תשעה ילדים משותפים, שבעה מהם קטינים. בשנת 2017 חויב הבעל לשעבר לשלם 8,000 שקל בחודש מזונות ומזונות ילדים. ב-2018 הוא ביקש הפחתה, שניתנה באופן זמני. האב טען כי חל שינוי בהכנסותיו ובהסדרי מגוריו, וכי אינו מבין עד הסוף את פסק הדין הקודם. לאחר דיון ממושך, שבמהלכו השתנו תנאי החיים של הילדים, קבעה השופטת כי שני ההורים אחראים לפרנסת ילדיהם באופן שווה, בשל גילם של הילדים. השופט חישב את הכנסתו הפנויה של האב, לאחר ניכוי הוצאות, ב-6,500 שקל, בעוד של האם ב-3,150 שקל. השופטת פירטה גם את צורכי הילדים והעריכה אותם בכ-8,000 שקל בחודש בסך הכל. השופטת החליטה כי על האב לשלם 1,000 שקל בחודש עבור כל ילד השוהה בבית, ו-400 שקל עבור כל ילד השוהה במסגרת חיצונית. האב היה פטור גם מתשלום מזונות עבור ילד נכה אחד, שכן קצבתו כיסתה את צרכי הילד. השופט קבע כי תשלומי המזונות הקודמים לא יוחזרו, שכן סביר להניח שכבר הוצאו והחזרם יפגע בילדים. השופטת הורתה כי יש לשלם את הסכומים החדשים לפי הפילוח הבא: פסק הדין המקורי יעמוד על כנו עד יוני 2018, פסק הדין הזמני יעמוד על כנו עד יולי 2020, ופסק הדין החדש יחל לאחר מכן. השופט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.