ת"א 197/07

תקציר

התובעת, חברה שוויצרית המתמחה במוצרי אנרגיה, חכרה את האנייה "ברקת קה" מהנתבעת תמורת צ'רטר להובלת 5,000 טון מתנול מלוב לטורקיה. הסכם החכירה קבע את לוח הזמנים להגעת האנייה ועזיבתה, דבר שהנתבעת לא עמדה בו, וכתוצאה מכך נוצרה הפרת חוזה. העיכוב גרם לויטול הפסד כספי עקב שינויים במחיר המטען, שנרכש על פי נוסחה הצמודה למחיר המתנול בשוק העולמי. הנתבעת ניסתה להצדיק את העיכוב בשל מלחמת לבנון השנייה, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התרחשות המלחמה הייתה צפויה בעת חתימת הסכם החכירה. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי ויטול ויתרה על זכויותיה במתן הארכות, שכן אלה קשורות לזכות הביטול ולא להתחייבויות חוזיות אחרות. כמו כן, נמנעה כניסתה של הספינה לנמל לוב מסיבות לא ידועות, הקשורות אולי להכללתה ברשימת החרם הערבי. בית המשפט מצא כי הנתבעים אינם אחראים לאירוע זה, שכן סעיף הפטור בהסכם השכירות מגן עליהם מאחריות לאירועים כמו "מעצר או ריסון נסיכים, שליטים או אנשים". בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את הסכם החכירה ואחראית לעיכוב בהגעת האנייה, והורה לה לפצות את ויטול על אובדן הרווח שנגרם כתוצאה מכך, שהסתכם ב-69,600 דולר, לצד הוצאות משפט בסך 9,417 דולר ו-16,820 ליש"ט. סכומים אלה נשאו ריבית מתאריכים מוגדרים, והנאשם היה אחראי גם להוצאות המשפט של ויטול ולשכר טרחת עורך הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 29.8.2011.