תאד"מ 59569-01-22

תקציר

יחידת החילוט של משרד המשפטים תבעה שני נאשמים, לוגסי ופרץ, בדרישה להשיב שני שיקים בשווי מיליוני שקלים שנתפסו על ידי המשטרה מחשוד, שהיה מעורב לכאורה בעסקה עם הנאשמים. התובעת ביקשה לפדות את השיקים בטענה שכמחזיקה זמנית מוטלת עליה החובה לנהל את נכסי החשוד ולשמור על ערכם. מנגד, התנגדו הנתבעים וטענו כי השיקים ניתנו ללוגסי על ידי פרץ לאספקה עתידית של פסולת ברזל, ומאחר שלוגסי לא קיבלה את הסחורה, יש לבטל את השיקים. עוד נטען כי החשוד לא היה "מחזיק ראוי" בצ'קים. השופט פסק לטובת התובעים וקיבל את תביעתם במלואה. פסק הדין התבסס על מספר גורמים. ראשית, נמצא כי התובע מחזיק כדין בשיקים וחלה עליו החובה לפעול לשמירת ערכם, מה גם שהשיקים נתפסו כדין. שנית, חזקה על החשוד כי הוא "מחזיק ראוי" בשיקים, שכן הם היו סחירים והושגו באמצעות יחסי מסחר תקינים. הנאשמים לא הביאו ראיות מספיקות לסתור חזקה זו. בנוסף, טענתם בדבר "כשל התחשבות" בנוגע לאי אספקת פסולת ברזל לא הייתה משכנעת וחסרה ראיות תומכות. השופט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם והורה על קבלת התביעה, תוך שהוא מורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. כמו כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪, בנוסף לחוב בתיק ההוצאה לפועל.