ת"א 7372-12-22

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה שהגישו חמישה חברים ותיקים בקיבוץ משמרות נגד הקיבוץ. התובעים ביקשו מבית המשפט להורות לקיבוץ לחייב חברים שהצטרפו לאחר מועד מסוים - המועד הקובע או הקובע - באותם תשלומים החלים על חברים חדשים, ובפרט על שווי הבניין. התובעים טענו כי הקיבוץ לא הגיש כתב אישום נגד חברים אלה, לרבות קבוצה י"א שהתקבלה לפני המועד הקובע, דבר שגרם לאי שוויון ואי צדק. עם זאת, השופט קבע כי המועד הקובע לחברות השתנה בעקבות תיקון תקף לתקנון הקיבוץ, ששינה את הליך השיוך מהחלטה 751 לחלופה של עמותה. לכן, חברי הקבוצה האחת עשרה לא נחשבו חברים חדשים. בנוסף, התובעים לא הציגו כל בסיס משפטי, כגון הוראה בתקנון או החלטה של רשויות הקיבוץ, המחייבת גביית תשלומים עבור המבנה מחברים שהצטרפו לאחר המועד הקובע הראשוני. השופטת הדגישה כי מערכת היחסים בין הקיבוץ לחבריו כפופה לתקנון, וללא הוראה מפורשת אין הצדקה לחייב חברים אלה. זאת ועוד, טענות התובעים לאי שוויון לא נתמכו, שכן הם לא הביאו דוגמאות לחברים שהצטרפו לקיבוץ בתקופה הרלוונטית וחויבו בתשלומים הנטענים. השופטת דחתה גם את הטענה כי אי גביית התשלומים מהקבוצה ה-11 על ידי הקיבוץ באה על חשבון חברים אחרים, לרבות התובעים. הקיבוץ מעולם לא גבה תשלומים כאלה, והתרופה של התובעים, אם חשו שנעשה להם עוול, הייתה לנקוט בהליכים משפטיים בזכות עצמם ולא לבקש גבייה מחברים אחרים. לבסוף ציינה השופטת כי החלטה קודמת של רשם האגודות השיתופיות הסדירה את סוגיית התשלומים בין הקיבוץ לבין חברי הקבוצה ה-11, ומנעה מהקיבוץ לדרוש תשלומים נוספים. בעקבות זאת נדחתה התביעה, והתובעים חויבו בהוצאות הקיבוץ, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 30,000 ₪.