ר"ע 101/86

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על פירוק שותפות בחלקת קרקע. החלקה המדוברת היא אחת משלוש חלקות הרשומות כיחידות נפרדות אך חולקות מבנה מלון. בית משפט השלום דחה במקור תביעה לפירוק השותפות, בקובעו כי הימצאותו של בניין המלון במספר מגרשים משמעה שיש לראות בו יחידה אחת. עם זאת, בית המשפט המחוזי ערער על החלטה זו, בקובעו כי יש לבחון כל חלקה בנפרד, מה גם שהן רשומות בנפרד. בית המשפט העליון הסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי יש לפרש את המונח "קרקע משותפת" כפשוטו ובהקשר של דיני מקרקעין. הם קבעו כי בעלות משותפת יכולה להתקיים רק כאשר קיימת בעלות משותפת על יחידה אחת, שבמקרה זה יהיו החלקות הרשומות בנפרד ולא המבנה המלונאי המשתרע לאורכן. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי קיומם של הליכים מקבילים אינו צריך לעכב באופן אוטומטי את הפירוק, וכל החלטה לעשות כן תלויה בנסיבות הספציפיות. במקרה זה, לא הייתה הצדקה לעכב את פירוק השותפות בחלקה הנדונה. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי הרישום הפורמלי של יחידות המקרקעין, כפי שהן בטאבו, הוא הקובע את גבולות הנכס ולפיכך את השותפות. בקשת המבקשים למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה, והם חויבו בהוצאות המשיבים.