בש"פ 2580/97

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור שדן במעצרם של שני מערערים שהואשמו בשוד, לצד אחרים, בלונדון. פסק דינו המקורי של בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה לעצור את המערערים עד לסיום המשפט, בהתחשב בחומרתה ובאלימותה של העבירה שבוצעה. המערערים היו מעורבים בשוד אלים ומתוכנן היטב בחנות תכשיטים, תוך ביצוע מורכב וקשרים בינלאומיים שסייעו לביצוע העבירה. הראיות נגדם התבססו בעיקר על עדותו של עד מדינה, שאוששה בראיות תומכות כמו שיחות מוקלטות ורישומי נסיעות התואמים את כתב האישום. למרות הטענות נגד מעצרם, בנימוק של היעדר הרשעות קודמות והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, מצא בית המשפט ראיות משמעותיות לכאורה המצדיקות את המעצר. היא הדגישה את מעורבותם של המערערים, את התכנון השיטתי ואת הלוגיסטיקה, שהצביעו על סיכון משמעותי לסכנה לציבור ואפשרות בריחה אפשרית אם ישוחררו. בית המשפט שקל גם את קשריהם הבינלאומיים הענפים של המערערים, המרמזים על סיכון ממשי לבריחה, המחזקים את המעצר לפי חוק סדר הדין הפלילי. נדחו טענות להפליה שהשוו את המערערים לעד המדינה ולשותף נוסף, שלא נטל חלק בשוד, תוך שימת דגש על תפקידים והחלטות שונות בהליכים משפטיים. בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ודחה בתוקף את הערעורים בשל הסיכון החמור ואופי מעשיהם הנטענים של המערערים.