עמש"מ 19006-07-15

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לעובד במגזר הציבורי שהורשע בעבירות משמעת חמורות של מעילת אמונים. העובדת, קצינה בעלת ותק של 37 שנים, לא החתימה את כרטיס הנוכחות שלה בעת היציאה מהעבודה לסידורים אישיים, לא דיווחה על היעדרותה וקיבלה שכר עבור שעות שלא עבדה. בית המשפט הכיר בחומרתן של עבירות אלה, והדגיש את הפגיעה באמון הציבור בשירות המדינה ואת הפוטנציאל להפסד כספי. פסק הדין התייחס לפסקי דין קודמים שהדגישו את חומרת המעשים הללו, במיוחד כאשר הם מבוצעים על ידי עובדים במשרות אמון. בית הדין שקל את נסיבותיה האישיות של העובדת, לרבות עברה הארוך בשירות, תעודות הצטיינות ונסיבות עבודה קשות, והכיר בצורך למצוא איזון בין חומרת העבירות לבין גורמים אישיים. בית הדין אמנם בחר שלא להתערב בהחלטת בית הדין למשמעת לחסוך את פיטורי העובד, אך קבע כי אמצעי המשמעת הנוכחיים - נזיפה והפקעת שכר - אינם מספיקים. בית הדין החליט להוסיף לצעדים אלה הליך משמעתי נוסף: הורדה בדרגה לתקופה של שנתיים. החלטה זו התקבלה במטרה לשקף את חומרת העבירות. עוד המליץ בית הדין כי הממונים על העובדת ישאפו לשלבה בעבודה כראוי, ואם הדבר יתברר כבלתי אפשרי, לבחון את האפשרות לאפשר לה לצאת מהשירות באופן משביע רצון לכל הצדדים המעורבים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים, והעתקים ממנו יימסרו לבאי כוחם.