ת"א 34521-03-16

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על פיצוי בגין קרקע שהופקעה, שהיא ההפרש בין שווי הקרקע המופקעת של התובעים לבין הסכום ששולם להם על ידי הנתבע. הנושא המרכזי הוא אופן חישוב הפיצויים הקשורים לזמן שחלף בין ההפקעה לבין החזקה במקרקעין על ידי הנתבע, המכונה גם דמי חכירה אבודים. התובעים טוענים כי יש לקבוע את שיעור החכירה על 6% ואילו הנתבעת מציעה שיעור של 5%. בית המשפט מינה מומחה למתן חוות דעת בנושא, שהמליץ על שיעור של 5% במשך רוב התקופה, עם כמה וריאציות. חוות דעתו של המומחה התבססה על מספר פסקי דין קודמים ועל דמי החכירה הנהוגים ברשות מקרקעי ישראל. השופטת התייחסה בהרחבה למקרים קודמים רלוונטיים בבית המשפט, והדגישה כי מטרת הפיצוי היא להעמיד את התובעים במצב הכלכלי ממנו היו נהנים אלמלא הופקעה אדמתם. השופט קיבל את המלצת המומחה, והורה לנתבעת לשלם לתובעים את דמי החכירה המחושבים, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות, בתוך 30 יום.