ע"פ 9511/01

תקציר

המערער הורשע בעבירות של הכנה ונשיאה של נשק, ובפרט בקבוקי תבערה, בכוונה להצית ולגרום חבלה. הוא נמצא עם בקבוקים מלאים בבנזין ובבד, בכוונה לפגוע במסגד ביפו, אך נעצר לפני שהוציא לפועל את התוכנית. בית המשפט העליון קבע כי בקבוקי תבערה נחשבים לנשק בהגדרה הרחבה בחוק העונשין, שכן הם מסוגלים לפגוע למרות שהם מאולתרים ומורכבים מרכיבים לא קטלניים בנפרד. בית המשפט מצא כי מעשיו חרגו מהכנה גרידא, לקראת ביצוע, אך ציין כי הכוונה לפגיעה ספציפית לא נוסחה במלואה. ההגנה טענה כי לא הייתה תוכנית קונקרטית, הדגישה כי לא נמצאו מציתים או התאמות, ערערה על הרשעות בעבירות של ניסיון לביצוע והשלמת כוונה נפשית. הרשעה בהכנה עם חומרים מסוכנים נמצאה מתאימה יותר, והובילה לעבירה פחותה לפי סעיף 497 לחוק העונשין, המודה בפעולות הכנה בכוונה לפגוע. בהמשך הופחת עונשו של המערער מ-30 ל-24 חודשי מאסר בפועל, דבר המשקף את חומרת ההרשעה המתוקנת. הרשעותיו הקודמות של המערער וכוונתו לגרום נזק הניעו את החלטת בית המשפט, אם כי ערעור שהצליח חלקית הכיר באופי ההכנה, ולא הניסיון המלא, של מעשיו.