ה"פ 45423-10-19

תקציר

העותר מכר את זכויותיו במקרקעין לעירייה המשיבה בשנת 2012 וכעת הוא מבקש לבטל את המכירה, בטענה כי אולץ והוטעה על ידי העירייה למכור במחיר נמוך בהרבה משווי השוק של הקרקע. העותרת יוצגה על ידי ייעוץ משפטי לאורך כל ההליך וקיבלה מהעירייה פיצוי התואם את שווי הקרקע למגורים ולא את הכביש שהיה על החלקה שהיה ייעודה באותה עת. השופט לא מצא כל ראיה לכפייה או הטעיה מצד העירייה, וציין כי התנהלותו של העותר אינה תומכת בטענתו וכי פעל בניגוד לעצת עורכי דינו. יתר על כן, נמצא כי העותר, כלכלן בהכשרתו, חתם מרצונו על כתב ויתור המכיר במכירה ובתנאיה, ללא לחץ ובידיעה מלאה של זכויותיו. לפיכך, לא התקיימו התנאים לביטול המכירה או להחזרת הקרקע לפי סעיפים 195 ו-196 לחוק התכנון והבניה. השופט הדגיש כי טענת העותר, שהוגשה שבע שנים לאחר המכירה, אינה סבירה וכי העירייה פעלה באופן סביר בנסיבות העניין. משכך, נדחתה התביעה, והעותר חויב בהוצאות העירייה, בסך 20,000 ₪.