רע"א 733/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך משפטי ארוך שנים בין משפחת גלעדי לבין האגודה השיתופית דיינית והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. בני הזוג גילדיס, שגדלו שניהם ביישוב דיינית, ביקשו לגור במקום לאחר נישואיהם בשנת 2006 ועברו את הבדיקות והבדיקות הנדרשות לפני שקיבלו חלקת אדמה לבניית ביתם. עם זאת, בשל סכסוכים בין-אישיים עם חלק מחברי האגודה השיתופית, ביטלה האגודה את מועמדותם של בני הזוג גילדיס בשנת 2011, מה שהוביל את החטיבה להתיישבות לבטל את היתר הבנייה שלהם בשנת 2012 בטענה שהם מהווים "גורם מפריע". בני הזוג גלעד לקחו את העניין לבית המשפט, ובית משפט השלום פסק לטובתם, וקבע כי החלטת החטיבה להסדר אינה סבירה, מבוססת על הנמקה לקויה ובלתי מידתית. האגודה השיתופית והחטיבה להתיישבות ערערו על פסק דין זה בבית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית את הערעור, והסכים כי יש לבטל את החלטת החטיבה להתיישבות אך גם קבע כי יש להחזיר את העניין לחטיבה להתיישבות לצורך קבלת החלטה חדשה לאחר בירור מעמיק. לאחר מכן ביקשו בני הזוג גלעד רשות ערעור על פסק דין זה, שנדחה, שכן השופט קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו פוגע בעקרון הסופיות וכי התיק אינו מעורר שאלות עקרוניות מעבר לענייניהם הפרטיים של בני הזוג גילדיס. השופט ציין את התמשכות ההליכים והשפעתם על חייהם של בני הזוג גילדיס, אך הגיע למסקנה כי יש לתת לחטיבה להסדר הזדמנות לקבל החלטה חדשה לאחר דיון ראוי, וכי אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור בגלגולו השלישי של התיק. מאחר שלא נדרשה תגובת המשיבים, לא נפסקו הוצאות.