ת"ק 28116-09-21

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב תביעה לפגיעה בפרטיות שהגיש תובע שפרטיו האישיים פורסמו באתר משרד הבריאות. בפרסום המדובר נכתב כי חולה קורונה מאומת עבד כתקליטן במסעדה ספציפית באשקלון במהלך פרק זמן מוגדר. התובע טען כי הפרסום פגע בפרטיותו, שכן הוא חשף למעשה את זהותו, מה שהוביל לזיהויו על ידי אחרים. מנגד, הנתבעת, המייצגת את משרד הבריאות, הצדיקה את הפרסום כאמצעי הכרחי לביצוע חקירות אפידמיולוגיות ולהגנה על בריאות הציבור. לאחר ששקל את טענות הצדדים, מצא השופט כי אכן, הפרסום פגע בפרטיותו של התובע שכן הוא הכיל פרטים שיכולים בקלות להוביל לזיהויו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע, והסביר כי הפרסום נופל בגדר ההגנות המוקנות לחוק הנזיקין האזרחי וחוק הגנת הפרטיות. באופן ספציפי, הפרסום מוגן בסעיף 18(1) לחוק האחרון, המעניק חסינות לפקידי ממשלה הפועלים במסגרת תפקידם. מאחר והמידע נאסף ופורסם לצורך ביצוע חקירות אפידמיולוגיות ולבלימת התפשטות נגיף הקורונה, היה קיים אישור חוקי למעשיו של הנאשם. זאת ועוד, השופט הדגיש כי בית המשפט אינו צריך להתעמק בנחיצות או במידתיות של תוכן הפרסום, כפי שההגנה המוחלטת שמעניקים סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע וסעיף 18(1) לחוק הגנת הפרטיות החלה במקרה זה. לפיכך נדחתה התביעה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין זה מדגיש את האיזון העדין בין זכותו של הפרט לפרטיות לבין חובתה של המדינה להגן על בריאות הציבור, בפרט במצבי חירום כמו מגפת הקורונה.