בש"א 2867/06

תקציר

המשיב, אברהם צימרינג, הגיש מספר בקשות בנוגע לתיק עיקרי בו ביקש בנק וולס פארגו (המבקש) לאכוף פסק חוץ נגדו. הבקשה הראשונה ביקשה לצרף מסמך המוכיח כי החוב של צימרינג לבנק כבר נפרע. הבנק התנגד בטענה שהמסמך כפוף לצו איסור פרסום מבית משפט בארה"ב. בבקשה השנייה התבקשה לצרף ראיות נוספות, חוות דעת מומחה לדין הזר התומכת בטענתו של צימרינג כי החוב נפרע. הבקשה השלישית ביקשה לדחות את התביעה נגד צימרינג או לעכב את ההליכים עד לסיום ההליכים המשפטיים בארה"ב שבהם מעורב הבנק. השופט דחה את בקשותיו של צימרינג להגיש ראיות נוספות, וקבע כי מדובר בניסיון להאריך את המשפט באופן לא תקין, מה גם שהמסמכים היו זמינים לו קודם לכן. עוד ציינה השופטת כי המסמכים מתייחסים לאירועים שלאחר פסק החוץ וכי הבנק הסכים להפחית את חובו של צימרינג אם יבוצעו תשלומים כלשהם. באשר לחוות דעת המומחה, דחתה השופטת את בקשתו של צימרינג משום שהוגשה מאוחר מדי וללא הסבר ראוי לשיהוי. כמו כן, חוות הדעת טרם הוכנה ותחייב את הבנק להגיש ראיות נוספות בתגובה. השופט סירב לדחות את התביעה על הסף, אך דחה את הדיון עד לאחר הדיון בבית המשפט העליון של ארה"ב בווירג'יניה, שנקבע לספטמבר 2007, בשל האפשרות שתוצאותיו ישפיעו על תוקפו של פסק החוץ. השופט הורה לצימרינג לשלם לבנק שכר טרחה בסך 5,000 שקל בתוספת מע"מ.