ע"א 135/66

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות על חלקת אדמה בכפר בענא. המערער, שהוא אחד מיורשיו של סבא חנא אלקזאן, שרכושו כלל את החלקה האמורה, ניסה תחילה לרשום את הקרקע על שמו אך בהמשך ביטל את הבקשה. הביטול נבע לכאורה ממצג שווא כוזב של המשיב, שטען כי כל החלקה שייכת לו. שנים לאחר מכן גילה המערער מסמך שנראה כסותר את טענת המשיב ומוכיח כי רק חלק מהחלקה נמכר להם. לאחר מכן פנתה המערערת לבית המשפט לפי סעיף 66 לפקודת הקרקעות (הסדרת זכויות קניין) על מנת לתבוע בעלות חלקית בחלקה. המשיב ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי על המערערת לנסות תחילה לחדש את בקשתה הקודמת לפי סעיף 33(4) לאותה פקודה. בית המשפט המחוזי הסכים, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט העליון קבע, כי למערערת הזכות לבחור באיזה אפיק משפטי לנקוט וכי התביעה, כפי שהוצגה או עם כמה תיקונים, תקפה לפי סעיף 66. בית המשפט הדגיש כי אין להורות למערער לנקוט בדרך פעולה אחרת, במיוחד כאשר ההזדמנות לעשות כן עשויה הייתה לחלוף. יתר על כן, לגופה של התביעה לא נדון, והשאלה היחידה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התביעה מגלה עילת תביעה מוכרת מבחינה משפטית, וכך עשה. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי התהפכה, והמשיב חויב בהוצאות המערערת בשתי הערכאות, בסך 500 לירות ישראליות.