ת"א 15620/07

תקציר

אביה המנוח של התובעת רכש פוליסת ביטוח מחברת RAS בולגריה. לאחר מותו ניסתה בתו, התובעת, לתבוע את תגמולי הביטוח, אך החברה דחתה את בקשתה. היא הגישה תביעה נגד RAS איטליה, בטענה כי RAS בולגריה היא סניף של החברה האיטלקית. הנתבעת טענה כי תקופת ההתיישנות חלפה, אך השופטת לא הסכימה, בהתחשב במצבה של התובעת ובקושי לגלות את הזכויות שירשה מאביה. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעת כי התובעת לא הציגה את האישור הנדרש מיורשים אחרים, שכן אחותה של התובעת ירשה לצידה. באשר לקיומה של הפוליסה, פסק השופט לטובת התובע וקיבל את העובדה שהחברה הבולגרית שימשה כסניף של RAS איטליה, בהתבסס על הראיות שהוצגו ועל הימנעותה של הנתבעת מלספק הסברים חלופיים כלשהם. עוד קבעה השופטת כי הפוליסה מיועדת לביטוח חיים ולא לביטוח רכוש. נקבע כי RAS איטליה אחראית למדיניות שהונפקה על ידי RAS בולגריה, שכן הם לא היו אישיות משפטית נפרדת. השופטת שקלה בכובד ראש את חוות דעת המומחים לגבי שווי הפוליסה והחליטה כי התובע יפוצה במיליון שקל, דבר המשקף את השיקולים והסיכונים הכרוכים בפוליסה. עם זאת, בשל אי השגת האישורים הנדרשים על ידי התובעת, הופחת סכום זה בחצי ל-500,000 ₪, בצירוף תשלומים נוספים בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופט פסק גם בהודעת צד ג' ששלח הנאשם, בדבר אי מימוש הסכם "שקט שיפוטי" על ידי מדינת ישראל. השופט קיבל את ההודעה וקבע כי המדינה אכן הציגה מצג שווא רשלני ומחויבת לשפות את הנתבע. המדינה חויבה לפצות את הנתבע במלוא הסכום שנפסק לתובע, כולל הוצאות משפט. בסיכומו של דבר, תביעת התובע נגד ראס איטליה התקבלה, והשופט הורה לנתבע לשלם 500,000 ₪, בצירוף הוצאות נוספות, בעוד המדינה חויבה לפצות את הנתבע בסכום זהה לזה שנפסק לתובע.