ת"א 39057-08-16

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים בתיק זה. הדיון התמקד במספר סוגיות מרכזיות: שיעור הנכות הרפואית המשוקלל של התובעת, החפיפה בין נכותה הנפשית לנכותה הראומטולוגית וחוות דעת המומחים שניתנו. בית המשפט קבע כי הנכות הרפואית המשוקללת של התובע עומדת על 23.5%, הכוללת 15% נכות נפשית ו-10% נכות ראומטולוגית, ולמסקנה זו אין כל השפעה כספית על הפיצוי שנפסק. בהתייחס להיבטים הכלכליים, בית הדין שקל את הפסדי ההשתכרות של התובעת בעבר ובעתיד, תוך התחשבות בהתמדתה בעבודה ובתמיכה שקיבלה ממעסיקה. השופטת שיבחה את מאמציה של התובעת לשמור על שגרת עבודתה, והכירה בהשפעה החיובית על חוסנה הנפשי. בשל יציבותה ההעסקה של התובעת ושכרה ללא שינוי למרות שעות עבודתה המופחתות, נדחתה התביעה בגין הפסדי שכר בעבר, שכן מדובר בכפל פיצויים. בית המשפט דחה גם את חישובי התובע לגבי הפסדי השתכרות עתידיים בהתבסס על הנחת פרישה מוקדמת. סוגיית ימי המחלה האבודים וערכם הכספי בעת הפרישה נבדקה לעומק. התובעת הציגה ראיות לכך שניצול ימי המחלה שלה גרם לאובדן מוחלט של היכולת לפדות אותם כלכלית. בית המשפט קיבל את החישובים שהוצגו, שהסתכמו בהפסד כספי משמעותי. לאחר ניכוי מס נפסקו לתובע 288,872 ₪ כפיצוי בגין היבט זה. כמו כן נלקחו בחשבון נזקים כספיים נוספים, בהם הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות כגון קנאביס, טיפולים פסיכולוגיים, הידרותרפיה והוצאות נסיעה. לתובע ניתנו דרגות שונות של פיצוי בגין פריטים אלה, כאשר בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו בהיעדר ראיות מדויקות. כך למשל, נפסק לתובע 30,000 ₪ עבור טיפולים פסיכולוגיים עתידיים ו-20,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה עתידיות. בית המשפט פסק גם על הפיצוי בגין סיוע מאחרים, תוך הכרה בעזרה שקיבלה התובעת מאחותה ומבעלה. סכום גלובלי של 75,000 ₪ הוענק עבור סיוע בעבר ובעתיד, מתוך הכרה בתמיכה המשמעותית שניתנה. לבסוף, קבע בית המשפט את הפיצוי בגין כאב וסבל, המחושב על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לתובע נפסק בגין היבט זה סך של 32,540 ₪. בהתחשב בכל פסקי הדין הנ"ל, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 570,930 ₪, כולל הפרשי הצמדה, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. סכום זה יותאם לריבית מיום התאונה ועד לביצוע התשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים והוא בתוקף החל מיום 30.4.21.