ע"א 3414/19

תקציר

במקרה הנסקר, הדגיש בית המשפט את הדרישה המהותית מחייבים לפעול בתום לב לאורך כל הליכי פשיטת הרגל, במיוחד כאשר הם יזמו את ההליך בעצמם. דרישת תום לב זו כוללת הן את יצירת החוב והן את ההתנהלות במהלך הליך כינוס הנכסים ופשיטת הרגל. שיתוף הפעולה של החייב נבחן על בסיס עמידה בפקידים ובהחלטות שמונו על ידי בית המשפט, לרבות גילוי מלא של פרטים כספיים ועמידה במגבלות שהוטלו, כגון ביצוע תשלומים חודשיים. המערערת, במקרה זה, נכשלה שוב ושוב במילוי חובות אלה, לרבות הזנחת תשלום מזונות במשך למעלה משנה, למרות שניתנו לה הזדמנויות רבות לתקן זאת. מחדל זה היווה הפרת תום לב. בית המשפט דחה את הערעור, שכן לא הוצגו נימוקים תקפים לביטול החלטות בית המשפט המחוזי, שכללו את ביטול הליך פשיטת הרגל והגדלת חובות התשלום של המערערת. עוד קבע בית המשפט כי המערערת לא הציגה ראיות המצדיקות הפחתה כלשהי בתשלומים. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם הוצאות למנהל המיוחד ולעמותה המעורבת. ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי המשנה לנשיא ח' מלצר והשופט י' אלרון. השופט ד' מינץ נתן את פסק הדין ביום 23.2.2020.