ת"א 27110-10-22

תקציר

פסק הדין משרטט את המחלוקת השיפוטית בין בית המשפט האזרחי לבית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לסכסוך בין שני אחים ושכנים בכפר הזיתים. ליבת הסכסוך נסובה סביב ניהול חווה סולארית על מקרקעי התובעת, המופעלת במשותף על ידי הנתבעים, כאשר הנתבע מס' 1 הוא אחיה של התובעת והנתבע מס' 2 הוא תאגיד הרשום על שם בתו של הנתבע מס' 1. בית המשפט בוחן את ההיסטוריה הסבוכה של הסכסוך, הנמשך למעלה מעשור ונדון בעבר בבית המשפט לענייני משפחה. מהותית לפסק הדין פרשנותו של סעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, הקובע את גבולות השיפוט בין שתי הערכאות. הנתבעים טוענים כי השימוש במקרקעין אושר על ידי הורי האחים וכי התביעה הנוכחית מהווה המשך להליכים קודמים בבית המשפט לענייני משפחה. מנגד, התובע מעמיד זאת כסכסוך אזרחי סטנדרטי, תוך הדגשת ההסכמים המכירים בזכותו למחצית מהכנסות החווה הסולארית וטוען כי הנתבעים מתעלמים מהסכמים אלה. לאחר בחינה מדוקדקת של ההיבטים האובייקטיביים והסובייקטיביים של הסכסוך, מגיע השופט למסקנה כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה. הקשר המשפחתי הקרוב יחסית, מעורבותם המוגבלת של גורמים חיצוניים, אופיו הכולל של הסכסוך ומשיכו, כל אלה מטים את הכף לכיוון סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין כי תפיסתו הסובייקטיבית של הסכסוך על ידי התובעת, כפי שהיא משתקפת בכתב התביעה, נתפסת כאינדיקציה ליחסי אמון שהופרו בין האחים – דינמיקה שמיטבה להיפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, ההליכים הקודמים בבית המשפט לענייני משפחה, הכוללים את אותם צדדים ומקיפים היבטים של סכסוך החווה הסולארית, תורמים למסקנה זו. משכך, השופט קובע כי בית המשפט לענייני משפחה הוא הפורום המתאים ליישוב הסכסוך ודוחה את התביעה, ופוסק לנתבעים 2,500 ₪ שכר טרחת עורך דין, שישולמו על ידי התובע.