סע"ש 22011-07-20

תקציר

התובעת, מעסה מוסמכת, תבעה את הנתבעת על כך שהכירה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ולאחר מכן שילמה לה את הזכויות הסוציאליות. הנתבע טען כי התובע עבד כקבלן עצמאי ולכן אינו זכאי להטבות אלו. סוגיה מרכזית בתיק הייתה האם תצהיר התובע, שכלל תביעה לפיצוי נזק לא ממוני, היווה הרחבה פסולה של היקף התיק. הנתבע ביקש למחוק סעיפים אלה מהתצהיר, בטענה שהם הפתיעו את ההגנה וחסרו כימות ותשלום אגרה. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המחיקה, תוך שהוא מצטט פסק דין שניתן לאחרונה בתיק אחר (קוטה) שקבע תקדים חדש המאפשר פיצוי כזה כתחליף לסעד, שאינו תלוי בכתב התביעה. מאחר שתצהיר התובע התבסס על הטענה המרכזית של סיווג שגוי ולא הציג עובדות חדשות, לא ראה בית המשפט סיבה להגביל את תצהירו של התובע. בנוסף, השופט ציין כי הנתבע עדיין יכול להגיש תצהירים נגדיים ולהגן על עצמו כראוי. עוד נקבע בפסק הדין כי לצדדים צריכה להיות הזדמנות לדון בתביעות המבוססות על פסקי דין שניתנו לאחרונה, ומאחר שהתובע לא ביקש להגדיל את סכום התביעה, ניתן יהיה לטפל בחוסר הכימות ותשלום האגרה בהמשך. הנתבע חויב להגיש את תצהירי העד המרכזי בתוך 30 יום, והוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך.