עת"מ 52536-01-21

תקציר

העותרים טענו כי תכנית להרחבת הבנייה בהתנחלות שילה שבגדה המערבית אינה חוקית על פי המשפט הבינלאומי, כי נעשה בה שימוש בלתי ראוי בקרקע שהופקעה מתושבים מוגנים, כי נפלו פגמים בתיקוני הגבולות של תחום השיפוט של ההתנחלות משנת 2005, כי רישומם של העותרים בלוח התביעות הירדני מזכה אותם בעיכוב אישור התכנית עד לבירור תביעותיהם הרכושיות, כי שינוי ייעוד הקרקע מייעור לשטח בנוי היה בלתי סביר ונמהר, וכי תיקון מספר הגוש המוזכר במסמכי התכנית היווה שינוי מהותי שחייב את הפקדתה מחדש של התכנית. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי מדובר בשאלות תכנוניות השמורות למישור המדיני, וכי החלטות מוסדות התכנון סבירות. בית המשפט הסכים עם המשיבים בכל הסעיפים. פסק הדין שב והדגיש את תפקידם המוגבל של מוסדות התכנון ובתי המשפט בבחינת הרחבת ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, והדגיש כי מדובר בסוגיות פוליטיות השולטות על פני שיקולים משפטיים. בית המשפט פירט גם את הצעדים הסבירים שנקטו מוסדות התכנון בבואם לבחון את טענות העותרים ולא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטותיהם. כמו כן, קיבל בית המשפט את הסברי המשיבים בדבר צו ההפקעה, תיקוני הגבול, רישום לוח התביעות, שינויי הייעוד ותיקון מספר הגוש במסמכי התכנית. לפיכך נדחתה העתירה, צו הביניים בוטל והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.