ע"פ 3296/21

תקציר

ההליך בבית המשפט עסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לפסול עצמו מתיק בו מעורב המערער, שהוגש נגדו כתב אישום במספר עבירות מין בשנת 2018. ערעור זה היה ניסיונו השלישי של המערער, לאחר שני ערעורים קודמים שלא צלחו, לטעון להטיית בית המשפט. בהזדמנויות שונות הגיש המערער בקשות לצירוף ראיות מרישומי טלפון, ביקש צו לראיות נוספות ממסרונים של המתלונן, וטען כי אלה יובילו לזיכוי או לחילופין לדחיית דיונים לצורך הכנת אסטרטגיות הגנה. תגובת בית המשפט לבקשות אלה הייתה כרוכה בדחיות או בעיכובים, מה שגרם למערער להצביע על משוא פנים פוטנציאלי ולאחר מכן להגיש בקשה לפסילה, תוך שהוא מבטא כי החלטות עוכבו או זכו להתעלמות, דבר שהשפיע על הגנתו. ביום 28.4.2021 התייחס בית המשפט למספר בקשות תלויות ועומדות, אך המערער טען כי הדבר נעשה כדי לסתור את טענת הפסילה שלו. למרות טענות אלה, דחה בית משפט קמא את בקשת הפסילה ביום 5.5.2021, בקובעו כי לא התקיים משוא פנים מהותי וכי השיהוי אינו פוגע בהגנה. המערערת המשיכה וטענה כי טיפול בלתי מספק בהחלטות פרוצדורליות מעיד על הטיה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי התנהלות פרוצדורלית אינה מצדיקה פסילה, דחה את הערעור ביום 1.6.2021, הדגיש כי אין לעשות שימוש אסטרטגי בטענות הפסילה וציין כי פעולתו המאוחרת של המערער אינה תקפה.