בש"פ 6124/09

תקציר

המערער, שהורשע בבית משפט השלום בחיפה בתקיפה ובניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, ערער על ההחלטה וטען כי כבוד הרשם דחה באופן שגוי את בקשתו להאריך את המועד להגשת הערר האמור. עניינו של המערער נדון בשלוש ערכאות: בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי וכעת בית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בהסכמה עם הרשם, קבע כי למערערת אין זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן הוא נדון כערכאת ערעור. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להארכת המועד להגשת ערעור, והדגיש כי הארכה כזו סבירה רק אם למבקש יש זכות לבקשה שהוא מגיש. עונשו של המערער לא הוארך, והערעור נדחה. החלטה זו התקבלה על בסיס פרשנותם של סעיפים 55 ו-60 לחוק העונשין, המתווים את התנאים בהם ניתן להפעיל מאסר על תנאי. בית המשפט הבהיר כי זכות הערעור הקבועה בסעיף 60(א) אינה משנה את כללי הערעור הרגילים, ומאחר שעניינו של המערער כבר נדון בשתי ערכאות, ערעור נוסף לבית המשפט העליון טעון רשות, שלא הייתה למערער.