עת"מ 64264-12-15

תקציר

בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה המערערת על החלטת ועדת הערר לדחות את בקשת העותרים להקלה בקו בניין. בית המשפט מסכים עם המשיבות כי סמכותו מוגבלת לבחינת סבירותה של ההחלטה המינהלית ביחס למשפט המינהלי, ואין הוא יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתן של רשויות התכנון. ועדת הערר, בהיותה מוסד תכנוני עצמאי, אינה מחויבת לבחון אך ורק את סבירות החלטת הוועדה המקומית והיא יכולה לקבל החלטה תכנונית משלה על סמך נתונים עובדתיים עדכניים. בית המשפט אינו מוצא כל פגם בכך שהוועדה שקלה ראיות חדשות והחלפת יו"ר הוועדה הביאה לעיכוב, שכן לעותרים לא הייתה זכות קנויה לסטות מקו הבניין. זאת ועוד, הטענות הפרוצדורליות שהעלו העותרים בדבר קבלת חוות דעתו של מר פברמן נדחות, שכן ניתנה להם הזכות לטעון ולהציג את טענותיהם אך בחרו להתמקד בהתנגדויות פרוצדורליות. בית המשפט מדגיש כי הרשויות המנהליות מסתמכות על ראיות מנהליות, ומעמדו של מר פברמן כמהנדס פיקוד העורף מקנה אמינות לחוות דעתו. מאחר שנמצא כי המקלט של העותרים עומד בדרישות, החלטת הוועדה לדחות את הבקשה לחריגה מקווי הבניין הייתה סבירה, במיוחד בהתחשב בהתנגדויות הצדדים השכנים. אמנם חל שיהוי במתן ההחלטה, אך אין בכך כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתה של הוועדה. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.