ע"א 4595/06

תקציר

הערעורים נגעו לעסקת מקרקעין הנוגעת למתחם עין שרה הסמוך לנהריה, במסגרתו עברו החלקות שינוי ייעוד, איחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמת בעלי המגרשים המקוריים. אמסלם מכרה 25 דונם מתוך 50 הדונם שבבעלותה, ובשל התכנון מחדש לא קיבלו הרוכשים את חלקות הבנייה צמודות הקרקע שציפו להן. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק תחילה נגד אמסלם, בטענה שהיא הפרה הסכמי מכר בכך שלא מסרה קרקע לבנייה צמודת קרקע, למרות ששילמה מיסים בזמן ועמדה בהתחייבויות המסירה. אמסלם ועורך דינה, עו"ד אליעזר, הואשמו בהטעיית קונים לגבי סיכונים בשינויים תכנוניים. ערעורים ערערו על פסקי דין אלה, והטילו ספק בהכרת בתי המשפט בזכויותיהם ובחובותיהם של הרוכשים, בתפקידם של עורכי הדין ובשאלה האם רשויות התכנון אחראיות לכך שלא הודיעו כראוי לרוכשי המגרשים. בתי המשפט בחנו האם היעדר התנגדות לשינוי ייעוד יכול להיות פגם מצד הרוכשים. בסופו של דבר, בתי המשפט אישרו את אחריותה של אמסלם, שהייתה משותפת בחלקה לעו"ד אליעזר בנוגע לנזקים לא ממוניים, תוך זיכוי גופי תכנון מקומיים ומחוזיים בגין פגמים פרוצדורליים בפעולות הרוכשים. הערעורים הניבו תיקונים בפסק הדין, אך אישרו את זכויות הרוכשים לפיצוי חלקי, למעט אחריותן הישירה של רשויות התכנון.