ת"ק 5320-07-22

תקציר

התובעים, שרכשו דירות מהחברה הקבלנית הנתבעת, תבעו פיצוי בגין העיכוב של החברה במסירת הדירות. הנתבעת טענה כי העיכוב נגרם בשל גורמים שאינם בשליטתה, לרבות מגפת הקורונה והתנהגות צדדים שלישיים כגון חברת החשמל. בית המשפט פסק לטובת התובעים, קיבל את טענותיהם והורה לנתבעת לשלם פיצוי בגין המסירה המאוחרת, כפי שנקבע בהסכם המכר. השופט קבע כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהמגפה או פעולות של צדדים שלישיים גרמו לעיכוב. על פי פסק הדין, התובעים זכאים לפיצוי השווה לפי 1.5 מדמי השכירות החודשיים של דירות דומות בגין כל חודש איחור, כאשר סכומים ספציפיים ישולמו לכל תובע. בנוסף, תביעותיהם של שני תובעים שאיחרו בתשלום התמורה עבור דירותיהם הופחתו או נדחו בשל עקרון קיזוז איחור במסירה עם איחור בתשלום. השופטת הדגישה כי הנתבעת לא מימשה את זכותה להודיע לתובעים על השלכות האיחור בתשלום, אך לא מדובר בדרישת קיזוז. עוד צוין בהחלטה כי הנתבעים לא הוכיחו כי ניסו לשנות את מועדי האספקה מול משרד השיכון למרות שידעו שלא יוכלו לעמוד בהם. הסכומים שנפסקו לתובעים נעו בין 20,250 ₪ ל-40,500 ₪, לצד 1,500 ₪ הוצאות בגין ניהול ההליך. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום, או לעמוד בפני ריבית נוספת והצמדה על פי החוק.