רע"א 4729/17

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט את ערעורו של המבקש על שתי החלטות קודמות: דחיית בקשתו לדחיית תביעת קבוצת אחיסאם על הסף, ודחייה חלקית של בקשתו לגילוי מסמכים. בית המשפט אישר כי ערעורים כלליים על החלטות פרוצדורליות צריכים להתרחש במהלך הערעור הסופי ולא בתקופת הביניים, אלא אם כן נסיבות חריגות מצדיקות התערבות מיידית. טענות המבקש לא הוכיחו נזק בלתי הפיך או טעות ברורה של בית המשפט, ומשכך לא עמד בחריגים אלה. באשר לגילוי מסמכים, בעוד שהמבקש טען לגילוי מכוח הכלל המתיר ערעור על החלטות פרוצדורליות מכריעות, מצא בית המשפט כי בקשות המבקש אינן מצדיקות חריגה. בית המשפט הדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם לבירור האמת, אך גם הדגיש כי שלב זה אינו צריך להעמיס יתר על המידה על הצדדים, דבר המחייב הערכות רלוונטיות ומכבידות. לאחר עיון חוזר הגיע בית המשפט למסקנה כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין האינטרסים המעורבים – התרת מסמכים מסוימים ושלילת אחרים על בסיס רלוונטיות ונטל. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 7,000 ₪ כל אחד.