ע"א 44976-02-12

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. השופטים קובעים כי פציעתו של התובע, שהתרחשה סמוך לשעה 23:10 מחוץ לאצטדיון, במרחק של כ-200 מטרים ממנו, לא נבעה מרשלנות כלשהי מצד משטרת ישראל. המשטרה פרסה כוח גדול של 254 שוטרים ו-160 מאבטחים למשחק כדורגל בסיכון גבוה ועזבה את המקום חצי שעה לאחר סיום המשחק, כפי שסוכם, כשהמקום נותר רגוע. הקשר הסיבתי בין הגפרור לבין פציעתו של התובע לא היה מספיק כדי לחייב את המשטרה בפיצויים. השופטים הדגישו כי חובת הזהירות של המשטרה כלפי הציבור אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין החשש לשימוש מופרז בסמכויותיה, שלא היה קיים במקרה זה. זאת ועוד, לא ניתן היה להוכיח את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע, שפציעתו אירעה זמן מה לאחר סיום המשחק. בהתחשב בהיערכות ובהשתלשלות העניינים, הגיעו השופטים למסקנה כי התנהלות המשטרה הייתה סבירה. לכן, כל צד יישא בהוצאותיו. השופט גריל הוסיף כי על התובעים להשיב להם את כל התשלומים שהתקבלו מהמערערת בתוך 30 יום. השופטת טאובר הסכימה עם הכרעת הדין, והדגישה כי האירוע שגרם לפציעתו של התובע עלה על ציפיותיו של המערער.