ת"א 2018/01

תקציר

התובע, בן העדה החרדית, נפצע במפעל מצות בבעלות הנתבעת בעת שהתכונן לפסח. התובע וקבוצתו ביקרו במפעל מדי שנה כדי לסייע בתהליך ייצור המצות, שכלל הקפדה על ניקיון המכונות. באחד הביקורים נלכדה ידו של התובע במכונה לגלגול בצק, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות. התובע טען כי הנתבעת לא גידרה את המכונה ולא סיפקה הגנה נאותה, ובכך הפרה את חובת הזהירות הקבועה בחוק. הנתבע טען כי לתובע שתי גרסאות סותרות לאירוע והוא תרם לתאונה ברשלנותו שלו. בית המשפט מצא כי התובע הפעיל את המכונה והושיט יד לתוכה תוך כדי הפעלתה, בניסיון לנקות אותה. נקבע כי המכונה חסרה גידור יעיל, והנאשם לא נקט אמצעי זהירות סבירים, תוך הפרת חובתו הסטטוטורית. עם זאת, התובע נמצא גם כמי שהתרשל בכך שהפעיל את המכונה בעצמו, הגיע אליה בזמן שהייתה בשימוש ולא הקפיד על חלופות בטוחות יותר. בית המשפט הטיל אחריות של 70% על הנתבע ו-30% על התובע, בשל התנהגותו הפזיזה. עוד צוין בפסק הדין כי גם אם המכונה הייתה מוגנת כפי שהציע המומחה מטעם התובעת, ניתן היה למנוע את התאונה. גם תביעת התובע לרשלנות התקבלה, שכן הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע מעידה על הפרת חובת הזהירות. שני הצדדים חויבו להגיש חישובי נזקים.