ע"א 15654-03-17

תקציר

הערעור מתייחס לבעלות על מספר חלקות קרקע בתל אביב. המערערים טוענים כי פסק דינו של בית משפט קמא, שהורה להם לפנות את החלקות, ניתן בחוסר סמכות משום שהחלקות טרם הופקעו ולכן רק לבית המשפט המחוזי יש סמכות במקרה זה. השופט אטדגי מסכים עם עמדת המערערים. עם זאת, השופטים שבח ושוחט סבורים כי לבית משפט קמא הייתה סמכות לפסוק בתיק, שכן חוק המקרקעין מעניק את הזכות לדרוש את פינוי המקרקעין ל"אדם הזכאי להחזיק בהם", דבר שהמשיב ללא ספק הוא, עוד בטרם השלמת הליך ההפקעה. זאת ועוד, שני השופטים סבורים כי פקודת המקרקעין והפסיקה אינן תומכות במסקנה הגורפת כי בית משפט השלום משולל תמיד סמכות במקרים של מקרקעין שטרם הופקעו. בנוסף, מציינים שני השופטים כי עמדת המערערים מעוררת קשיים, בין היתר, משום שהמקרקעין המדוברים מוחזקים בידי מספר אנשים, ומחייבים את הרשות לפצל את תביעותיה או לחילופין להגיש תביעות זהות בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום, דבר הגורם לסיבוכים מיותרים. לפיכך, הם מציעים לדחות את הערר בשאלת הסמכות והחובה לפנות את הקרקע. אשר לדמי השימוש, מקבל השופט שבח את טענת המערערים כי יש לחייב כל אחד מהמערערים בנפרד לפי חלק הקרקע שהם תופסים, ולא ביחד כגוף אחד. מאחר שבית משפט קמא לא הפריד בין האגרות, ולאור העובדה שאגרת בית המשפט שולמה רק ביחס לתקופה שעד להגשת התביעה, מציעה השופטת שבח כי הסכסוך הכספי יתברר בהליך נפרד. השופט שוחט מסכים עם עמדה זו. בהתאם לכך, רוב ההרכב (השופטים שבח ושוחט) דוחה את הערעור בשאלת הסמכות והחובה לפנות את הקרקע, ומאריך את מועד הפינוי עד ליום 1.12.2018. הערעור בעניין דמי השימוש מתקבל, החיוב הקיבוצי מבוטל, ונקבע כי מועד ביטול ההיתר לתפוס את הקרקע הוא 22.8.2012 ביחס לאלי פלד, ומועד הגשת התביעה לבית משפט קמא ביחס ליתר המערערים. כל צד יישא בהוצאותיו.